דובאי, עיר של חידושים ושיאים, מביטה אל השמיים ומציבה לעצמה אתגר חדש, להפוך למובילה עולמית בתחום התחבורה האווירית האורבנית (Urban Air Mobility – UAM). הרעיון של מוניות מעופפות אינו מדע בדיוני עבור שליטי האמירות, אלא יעד מוחשי ושאפתני שהם פועלים להגשמתו כבר שנים.
ההבטחה והשאיפה: פרויקט המוניות המעופפות בדובאי
ההכרזה הרשמית על פרויקט המוניות המעופפות בדובאי התרחשה עוד בשנת 2017, אז נחשף לראשונה אב-טיפוס של כלי טיס חשמלי אוטונומי קטן, שפותח בשיתוף פעולה עם חברת Volocopter הגרמנית. מאז, הפרויקט צבר תאוצה ובשנת 2023, הכריז שליט דובאי, השייח' מוחמד בן ראשד אל-מכתום, כי עד שנת 2026 יתחילו לפעול בעיר שירותי מוניות מעופפות מסחריים.
החזון של דובאי כולל הקמת רשת שלמה של "ורטיפורטים" (Vertiports) – נמלי תעופה עירוניים קטנים, שישמשו נקודות המראה ונחיתה למוניות המעופפות. תוכנית המתאר הראשונית שהוצגה כוללת ארבעה ורטיפורטים מרכזיים, הממוקמים באזורים אסטרטגיים כמו נמל התעופה הבינלאומי של דובאי (DXB), מרכז העיר דובאי, פאלם ג'ומיירה ודובאי מרינה. מיקומים אלו נבחרו בקפידה על מנת לחבר את אזורי העסקים והתיירות המרכזיים של העיר, ולספק פתרון יעיל להתמודדות עם עומסי התנועה בכבישים.
דמיינו לעצמכם עולם בו במקום הזמנת מונית לנתב"ג נבצע הזמנה של מונית מעופפת לנתב"ג באפליקציה או בשיחה טלפונית – עולם דמיוני, אך בדובאי החלום הופך בצעדים קטנים למציאות. המוניות המעופפות, או בשמן המקצועי eVTOL (electric Vertical Take-Off and Landing), הן כלי טיס חשמליים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית, בדומה למסוק. אך בניגוד למסוק, המוניות המעופפות הן שקטות יותר, מונעות בחשמל ואינן דורשות טייס, לפחות לא בגרסאות האוטונומיות העתידיות. הדגמים הראשוניים שצפויים לפעול יהיו מאוישים על ידי טייס – אך, המטרה הסופית היא להפוך את השירות לאוטונומי לחלוטין.
האתגרים שבדרך: לא הכל נוצץ כמו בורג' ח'ליפה
למרות ההתקדמות המרשימה, הדרך להשקת שירות מסחרי מלא של מוניות מעופפות אינה חפה מקשיים.
האתגרים רבים ונוגעים למגוון רחב של תחומים:
- רגולציה ותקינה – זהו אולי המכשול הגדול ביותר משום שעולם התעופה הוא עולם מבוקר ומפוקח בקפידה. פיתוח רגולציה חדשה שתתאים לכלי טיס אוטונומיים הפועלים בסביבה אורבנית צפופה דורש זמן, מחקר ובדיקות יסודיות. גופים כמו רשות התעופה האזרחית של איחוד האמירויות עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם יצרניות כלי הטיס ורשות התחבורה של דובאי (RTA), אך תהליך קביעת הכללים והבטחת הבטיחות הוא מורכב.
- בטיחות הציבור – ההיבט הבטיחותי הוא בעל חשיבות עליונה. הציבור הרחב צריך להרגיש בטוח לעלות על כלי טיס בלתי מאויש והמערכת כולה צריכה להיות עמידה בפני תקלות טכניות, תנאי מזג אוויר קיצוניים (כמו סופות חול) ואיומי סייבר. יש לוודא שהמוניות המעופפות לא יסכנו את המטוסים הרגילים הממריאים ונוחתים מנמל התעופה הבינלאומי של דובאי, וכן שלא יפגעו במבנים או בבני אדם במקרה של תקלה.
- תשתיות – בניית ה"ורטיפורטים" היא משימה הנדסית ולוגיסטית מורכבת. יש למצוא את המיקומים המתאימים, לתכנן את התשתיות הטכנולוגיות הנלוות (טעינה, תחזוקה, מערכות בקרה וכדומה) ולהתאים אותן לסביבה העירונית הצפופה.
- עלויות ונגישות – פיתוח ותפעול של מערכת כזו כרוכים בעלויות עתק. השאלה הגדולה היא האם השירות יהיה נגיש לציבור הרחב או שמא יישאר בגדר מותרות עבור לקוחות עשירים בלבד. כדי להצליח, על המודל העסקי להיות בר-קיימא ולספק תמורה כלכלית.
האם נראה מוניות מעופפות בשנת 2026?
ההכרזה של שליט דובאי על השקה בשנת 2026 היא הצהרת כוונות רצינית, אך סביר להניח כי היא מייצגת את תחילת הדרך ולא את הפריסה המלאה של רשת מוניות מעופפות. סביר יותר להניח כי עד סוף שנת 2026 נראה פיילוטים (פרויקטים ניסיוניים) מוגבלים, אולי עם קווים קצרים ומספר מצומצם של כלי טיס. הפיילוטים יאפשרו לבחון את המערכת בזמן אמת, לאסוף נתונים, לשפר את הטכנולוגיה ולהתמודד עם בעיות רגולטוריות בדרך.
לסיכום, ההבטחה היא גדולה, אבל המציאות הטכנולוגית והרגולטורית היא מורכבת. גם אם לא נראה אלפי מוניות מעופפות טסות מעל דובאי בשנה הקרובה, אין ספק שדובאי היא אחת הערים המובילות בעולם במרוץ להגשמת החלום הזה. התשתית, המשאבים והרצון הפוליטי נמצאים שם, וזה מה שהופך את דובאי למגרש המשחקים המושלם לטכנולוגיה פורצת דרך זו.
המאמר נכתב בשיתוף עם מוניות 24/7 לנתב"ג אשר מציעים הסעות לנתב"ג 24 שעות ביממה. אם אתם מחפשים מונית לנתב"ג מתל אביב, מונית לנתב"ג מראשון לציון או מונית לנתב"ג מגבעתיים – תחנת מוניות 24/7 לנתב"ג היא הכתובת!